בתשובה לפניית "צלול" הודיעה ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, רומי אבן דנן, כי חברת אתוס אמנם התחייבה למסור את הדו"ח במהלך אוקטובר 2011, אך בשל מורכבותו הרבה, מועד המסירה לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ולמנכ"לית המשרד, עו"ד אלונה שפר, ידחה לינואר 2012.

שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, ג'אדה בסול, דחתה את הדיון בכתב האישום שהגישה עיריית חיפה כנגד חיפה כימיקלים בעקבות שימוש במיכל האמוניה בהיעדר רשיון עסק. חיפה כימיקלים ביקשה לדחות את הדיון בטענה שלא ניתן לה מספיק זמן להיערך לדיון, זאת למרות שהדיונים בין הצדדים בשאלת רשיון העסק נמשכים שנים ארוכות. הדיון הבא בכתב האישום יתקיים ב-12.2.12. במהלך הדיון בבית המשפט הפגינו מחוץ לאולם אנשי עמותת "צלול", נציגי ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה וחברי הקואליציה לבריאות הציבור בחיפה. המפגינים דרשו לסגור את מיכל האמוניה המסכן את תושבי חיפה, והבטיחו להתייצב באותו מקום גם בדיון הבא. המפגינים גם דרשו מהמשרד להגנת הסביבה לעשות את המוטל עליו, להביא לסגירת המיכל ובמקביל למצוא חלופה לייצור אמוניה בדרום הארץ. http://www.zalul.org.il/upimgs/file3_648.TIF

סוף סוף זה קורה. בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה ידון בשבוע הבא (ב') בכתב אישום שהגישה עיריית חיפה כנגד הנהלת חיפה כימיקלים בעקבות תפעול מיכל האמוניה ללא רשיון עסק. בכתב האישום מבקשת עיריית חיפה מבית המשפט לצוות על הפסקת העיסוק במיכל באופן מיידי על ידי סגירתו ולהטיל את ביצוע הצו על עיריית חיפה בסיוע המשטרה.

המיכל הוקם לפני 25 שנה, ללא היתר בניה ומבלי שקיבל מעולם רשיון עסק. למרות זאת הוא ממשיך לפעול עד היום ללא הפרעה ולאיים על חייהם של מאות אלפים בחיפה ובמפרץ חיפה.

א - אגרו ויקינג ב- בנק הפועלים ג-גנגר

נתוני המיכל המאיים על חיי תושבי חיפה, המפרץ והקריות

איך הקימה חיפה כימיקלים מיכל מסוכן בלבו של נמל חיפה, שמעולם לא זכה בהיתר בנייה. איך היא מצליחה להמשיך להפעילו למרות מסוכנותו הרבה וכיצד יתכן שהאינטרס של בעלי המיכל גובר על האינטרס של כלל הציבור

כנסו, עשו לייק, הפיצו לחברים ולחברות והצטרפו למאבק.

עמותת "צלול" שלחה מכתב לארדן ובו תזכורת לכך שחברת אתוס, שנשכרה על ידו, לנתח חלופות למיכל האמוניה, טרם הגישה את עבודתה, וזאת למרות שהתחייבה לעשות זאת עד לספטמבר 2011

"האמוניה הינה תשתית לאומית חיונית, אשר אין לה תחליף, הנכללת בהגדרת מוצר לשעת חירום. חברת חיפה כימיקלים בע"מ, מפעילת המסוף, פועלת מזה שנים למציאת פתרון כלל מערכתי לייבוא האמוניה למדינת ישראל".

צלול בתגובה: עתה הגיע העת שהמשרד להגנת הסביבה ורשויות נוספות באזור יצטרפו לקריאה לסגירת המיכל

מנהל מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, במכתב תשובה לעמותת "צלול: "ההחלטות לגבי מערך האמוניה יתקבלו תוך שיתוף הציבור".

מכתבה של חיפה כימיקלים המאיים על עמותת צלול בתביעה באם לא תתנצל על הקמפיין שהיא מנהלת כנגד המיכל.

בעקבות בקשת עמותת "צלול" קיימה ועדת המשנה להגנת העורף של ועדת חוץ וביטחון דיון בנושא מיכל האמוניה. נציג עיריית חיפה, עו"ד רשף חן, אמר בדיון, כי קיום המיכל הוא משחק רולטה בחיי התושבים. נציג פיקוד העורף טען כי המיכל מסוכן, אך אינו הכי מסוכן בארץ. עמדה תמוהה שגררה אחריה תגובות רבות.

האם הקמת מפעל אמוניה כדאית בישראל? השאלה הכלכלית מטרידה פחות את היזמים. מה שמטריד אותם יותר היא השאלה הבירוקרטית ובראש ובראשונה שאלת המשך קיומו של מיכל האמוניה המסוכן שמכיל מלאי עצום של אמוניה מיובאת, המסכנת את תושבי חיפה והסביבה

צלול דורשת מהשר להגנת העורף, מתן וילנאי, להתערב באופן מיידי בנושא עמדת פיקוד העורף באשר לאיום שיוצר מיכל האמוניה במפרץ חיפה לחיי תושבי האזור. לדעת צלול, עמדת פיקוד העורף משוללת כל הגיון ואי שינויה יגרום למותם של עשרות אלפים

אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, כל העולם למד את הלקח המר. רק אצלנו פיקוד העורף ממשיך להאמין בתרחישים מיושנים לפיהם אין סיכוי לנפילת טיל על מתקן האמוניה. כל תושבי המדינה מצווים לבנות ממ"ד, בעלות של כ-100 אלף שקל, כהגנה מפני טילים, רק מיכל האמוניה ששטח גגו כדונם, פטור מחובת מיגון.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, משוכנע שהוא עושה הכל לסגירת המיכל. בתגובה למכתב של עמותת "צלול", שלח אזהרה מפני תביעת דיבה. צלול בתגובה: "מדוע לא עושה עיריית חיפה שימוש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה. עוד הודיעה צלול שתמשיך במאבקה עד לסגירת המיכל

17 אלף הרוגים, מאות אלפי פצועים, נזק אדיר לרכוש. זה מה שיקרה אם לא נגרום לפינוי המיכל המסוכן, עכשיו. צו סגירה למיכל האמוניה, עכשיו.

עמותת "צלול" הודיעה לראש עיריית חיפה, יונה יהב, כי נודע לה שבכוונתו להעניק רשיון עסק למיכל האמוניה, לכמות של 6,000 טון. צלול הודיעה שתתנגד למהלך זה ובמקביל הביעה תמיהה על כך שעיריית חיפה, למרות הצהרותיה ולמרות סמכותה, אינה מגישה תביעה משפטית כנגד המשך פעילות המיכל שאין לו רשיון עסק ואין לו היתר בניה

עמותת צלול דורשת מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, לסגור את המיכל המסוכן, הפועל ללא רשיון בניה וללא רשיון עסק. לטענת צלול, המשרד להגנת הסביבה אינו פועל לסילוק המיכל ומנגד אינו דורש את מיגונו ובכך מפקיר את חיי התושבים. בתגובה מאיים ארדן בתביעת דיבה

צלול דורשת את סגירת מיכל האמוניה בשל מסוכנותו הרבה לציבור. השר ארדן מאיים בתביעת דיבה.

בית הספר היה ריק מאדם באותה שעה, בעקבות החלטת העירייה לבטל את כל הפעילות החינוכית בעיר. אם טיל כזה היה פוגע במתקן האמוניה התוצאה היתה טראגית

בעקבות אירוע השריפה ליד מיכל האמוניה ביסוד המעלה בשבוע שעבר (ו') דורשת עמותת "צלול" מהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, את סגירתו לאלתר של מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים במפרץ חיפה, בו מאוכסנים כ-12,000 טון אמוניה. לטענת עמותת "צלול", דרישת שירותי ההצלה לפנות איזור שלם בעקבות אירוע שריפה שהתרחשה ליד מיכל קטן יחסית, באזור פתוח ודל אוכלוסיה, רק מדגישה את רמת הסיכון בו מצויים האוכלוסייה וציבור העובדים בסמוך למיכל האמוניה של חיפה.

תושבי הישובים התבקשו לעזוב את בתיהם בשל החשש שהאש שפרצה במקום תתפשט לעבר מיכל האמוניה ותגרום לפיצוץ

ראש מספן מודיעין בחיל הים, תא"ל ירון לוי: "חלק ניכר מהתשתיות האסטרטגיות של ישראל מרוכזות ברצועה צרה לאורך החוף וכל פגיעה בהן היא קריטית". עכשיו, ננסה לדמיין טיל הפוגע ישירות במיכל האמוניה

ועדת הרצל שפיר קבעה במפורש שיש למגן את גג המתקן. המשרד להגנת הסביבה בחר לדבוק בהוראות פיקוד העורף, הנוגדות את החלטת שפיר. השאלה הנשאלת היא מדוע.

עמותת "צלול" דורשת מהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ומראש עיריית חיפה, יונה יהב, לסגור לאלתר את מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים, המאיים על חייהם של תושבי חיפה ועל חיי תושבי הקריות. דרישה זו באה על רקע מסוכנותו הרבה של המתקן לתושבי האזור בכל ימות השנה, ובמיוחד בימים אלה, שבהם מפעל חיפה כימיקלים מצוי בשביתה מתמשכת (64 יום) המגבירה שבעתיים את הסכנה. במהלך ישיבה שערכה אתמול (ב') ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בנושא השביתה במפעל, נחשפו ממצאים מחרידים, מהם עולה הזנחה מתמשכת של המתקן המסוכן, מחסור בעובדי תחזוקה מיומנים ומחסור בצוותי חירום שתפקידם לתת מענה במקרה של סכנה. עובדי המפעל בעצמם העידו במהלך הישיבה על הזנחה מתמשכת ועל חסכון בהוצאות בנושא בטיחות והביעו חשש לביטחונם לביטחון כלל אזרחי האזור.

למי שעוד לא קרא. הוועדה שמינה המשרד להגנת הסביבה קבעה שאין מנוס מלמגן את גג המיכל. למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה חושב אחרת. לא מפנה את המיכל ולא דורש מיגון. ומי ישלם את המחיר? הציבור, כמובן. הדו"ח המלא

הוועדה המשותפת של הכנסת לפנים והגנת הסביבההתכנסה בעקבות השביתה המתמשכת במפעל חיפה כימיקלים. העובדים התלוננו על המצב הבטיחותי הבעייתי, עיריית חיפה, פרטה שוב את מאמציה לסגירת המיכל וכינתה אותו "פצצה מתקתקת". עמותת צלול דרשה מכולם להפסיק לדבר ולהתחיל לפעול לפני האסון שיגרום למותם של אלפים

עבודה מאת דר' ורד בן שלמה ופרופ' ניר בקר, בהזמנת הקואליציה לבריאות הציבור, ממנה עולה, שהנזק הכלכלי כתוצאה מפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מתאונת אמוניה, צפוי לנוע בין 0.6-7.4 מיליארד דולר. הנזקים הבריאותיים הצפויים, גם הקלים שבהם יכללו מחלות קשות, כויות ונכות קשה.

ועדת הפנים מגלה: לשני מפעלים, מהרגישים ביותר במפרץ, אין רשיון עסק תקף- נמל חיפה ומיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. עו"ד אילת בן עמי: המשרד להגנת הסביבה מחדש בלית ברירה את היתר הרעלים של המיכל". מתוך דיוני הוועדה:

אבי פילוסוף טוען שפוטר שלא כדין מתפקידו כיו"ר ומנכ"ל חיפה כימיקלים, חושף את שהתחולל לאחר ההשתלטות העוינת ומגלה את תנאי שכרו המופלגים יוליוס טראמפ מאשים בתגובה את פילוסוף בנטילת מיליונים שלא כדין מקופת החברה ורומז למעשים פליליים לכאורה שביצע

פסק דינה של השופטת ברכה זיו בעניין הערר של חיפה כימיקלים.עת"מ 543-08 חיפה כימקלים בע"מ נ' ועדת ערר המחוזית מחוז חיפה ואח'. בית המשפט מלמד את עיריית חיפה ואת המשרד להגנת הסביבה אילו שיקולים עליהם לשקול בעניין מיכל האמוניה

"חיפה כימיקלים פועלת בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות ועם המשרד לאיכות הסביבה, כדי להבטיח עמידה בתקנים ושמירה על איכות הסביבה ועל בריאותם של תושבי האזור".

דו"ח מבקר המדינה, הערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה - 2007. הדו"ח חשף את העובדה שלמרות הצהרות פיקוד העורף לפיהן כמות האמוניה במיכל תופחת בעת מלחמה, הדבר לא קרה. הכמות במיכל נותרה גבוהה

עוד ב-2009 תיארה עיריית חיפה בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את מאמציה לסגור את המיכל. עברו שנתיים וכלום לא קרה. פרוטוקול הישיבה מצורף כאן

ביהמ"ש: שתי החברות יחלו מיד בבוררות ■ הבורר בועז אוקון יפסוק בסוגיית הרטרואקטיביות של המחיר שנקבע - ללא זכות ערעור לחיפה כימיקלים

חיפה כימיקלים, שמנהלת מלחמה משפטית ותקשורתית נגד כיל וקרטל האשלג, היא השחקן השני בגודלו באחד משוקי הסחורות הריכוזיים ביותר ■ כל המספרים שחיפה כימיקלים לא מדברת עליהם

לפני כשלושה שבועות חברת חיפה כימיקלים הודיעה לעובדיה כי היא נאלצת להשבית את הייצור במפעל המרכזי בחיפה ובמפעל הדרומי שבמישור רותם, זאת בשל המחירים הגבוהים שדורשת לטענתה חברת כימיקלים לישראל עבור האשלג שהיא מספקת לתעשייה

כי"ל: חיפה כימיקלים היא בכלל חברה בבעלות זרה, המבקשת למעשה שהציבור הרחב בישראל (שמושקע בחברה האם של מפעלי ים המלח, כי"ל, באמצעות קרנות פנסיה וקופות גמל) יסבסד את העלויות לבעלים הפרטיים והזרים של חיפה כימיקלים.

גם הכנסת דנה במיכל האמוניה. ח"כ חנין דרש פתרון מיידי ואת סילוק המיכל. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, דחה את הדרישה

המלחמה בין אריה גנגר למשפחת טראמפ וגם המלחמה בתוך משפחת גנגר

מקורבים לאריה גנגר צופים מאבקי שליטה ואף חילופים בהנהלה ובדירקטוריון. חיפה כימיקלים: הניהול ממשיך במתכונת הרגילה

טראמפ רכש את השליטה בחברה האם של חיפה כימיקלים, טראנס רסורסס אינק

חיפה כימיקלים מודיעה כי תפרע את האשראי שהעניק לה בנק הפועלים בסכום של 600 מיליון שקל

התייצבות חיפה כימיקלים, שנהנית מהעלייה העולמית במחירי הסחורות, תסייע לה החברה תחזיר לבנק הפועלים הלוואות שנלקחו בשנים האחרונות והופרשו לחובות מסופקים

תחקיר המלמד כיצד איפשר אלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון, למיכל האמוניה להמשיך לפעול גם במלחמת לבנון השנייה, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרדו

כך קובעת העבודה "מיקום חומרים מסוכנים בישראל", מאת סיגל בלומנפלד, מהקתדרה לגיאואסטרטגיה ע"ש ראובן חייקין ז"ל, באוניבריסטת חיפה (2006). העבודה כוללת גם את רשימת האסונות הכימיים הקשים שידע העולם בשנים האחרונות "אחד התרחישים הגרועים ביותר שאפשר לדמות הוא התבקעות מיכל אמוניה או כלור. במקרה כזה עלול להתרחש אסון גדול. הטמנת המכל בקרקע בתוספת כירוי מעליו, יכולות להקטין את ממדי האסון. לחלופין ניתן להקטין את הסיכונים הכרוכים באסון באמצעות מיגון מתאים של המיכל עצמו.

במלחמת לבנון השנייה פגע טיל במפעל מזון בקריית שמונה, שבו גם מתקן אמוניה. בעקבות הפגיעה נפלטה אמוניה מאחד הצינורות. בנס לא נפגע איש, שכן הפליטה היתה קטנה והרוח נשאה את האמוניה לכיוון ההר. ניסים, כידוע, קורים באזורנו לעיתים רחוקות בלבד, לכן מוטב שלא לסמוך עליהם

ששה הרוגים 178 פצועים קשה. הפצועים סבלו מכוויות חיצוניות ופנימיות.

31 הרוגים, 2,442 פצועים, נזק עצום לרכוש, קוי חשמל וטלפון נותקו, אלפים פונו מבתיהם

אחד מתוך שרשרת דוחות המתריע על הסכנה העורבות לאוכלוסיה מהיחס המזלזל של הרשויות בחומרים המסוכנים

תהליך האישור אורך שנים בשל סחבת. הערכה: "במקרה של פגיעה מסיבית, לא תישאר נפש חיה במרחק שלושה ק"מ". הנהלת המפעל: "מומחה מקצועי בודק"

"שיקולים זרים ומפלגתיים מעניקים היום פרס לגופים אשר מבקשים להמשיך לזהם את הים". כך אמר מנכ"ל "צלול" עזר פישלר, בתגובה להחלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה לאפשר לשפד"ן להימנע מתשלום היטל הזרמה עד ל- 2013. משמעות ההחלטה היא, שהמדינה לא תקבל כ-25 מיליון שקלים שאמורים היו להיות משולמים על ידי השפד"ן, בעקבות הזרמת מאות אלפי מ"ק שפכים לים התיכון. ההחלטה לדחות את דרישת התשלום התקבלה בוועדה לאחר לחצים כבדים שהפעילו נציגי השפד"ן על חברי הכנסת בוועדה, ובעקבות פשרה שהציע בסופו של דבר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שביקש לאשר את תקנות היטל ההזרמה הנדחות מזה מספר שנים ובינתיים מעכבות את קבלת הכספים ממפעלים ומתקנים נוספים. לפשרה התנגדו ח"כ דב חנין (חד""ש) וניצן הורביץ (מר"צ) וכן עמותת "צלול", שדרשה לחייב את השפד"ן בתשלום כבר מ-2011, כפי שמחויבים שאר הגורמים המזרימים את שפכיהם לים. יחד עם זאת, ברכו ארגוני הסביבה ובראשם "צלול" את ההחלטה להטיל היטלים על המזרימים לים, מתוך תקווה שהיטלים אלה יגרמו להם לאמץ טכנולוגיות מיטביות, שימנעו את הצורך להזרים לים.

עמותת "צלול" ביקשה מהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להוציא צו למניעת פעולות הקידוח באסדת Sedco Express עד ליישום התלמ"ת ועד לקביעת סטנדרטים נאותים שימנעו אסון סביבתי בחופי ישראל. במכתבה לארדן טענה "צלול", שלקידוחי נפט וגז בים עלולות להיות השלכות סביבתיות על החי ועל הצומח. השפעות אלו נובעות מעבודות התשתית וההקמה, מתפעול שוטף תקין וכמובן גם מתקלות בהפעלה ודליפות של נפט. הוכחה לכך הן העבודות הנמשכות גם כיום לניקוי הנזק שגרמה טביעת האקסון ואלדז באלסקה ואסון אסדת קידוח שהתרחש במפרץ מקסיקו. לטענת "צלול", במדינות מפותחות, בהן מתבצעים קידוחי נפט ימיים, קיימת חקיקה ורגולציה המסדירה לאלתר את ההיבט הסביבתי של הקידוחים. היזם, בעל רישיון הקידוח, נדרש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה, שאת מדדיו קובע המשרד להגנת הסביבה. בחלק מהמדינות התסקיר מפורסם לקהל הרחב לעיון חופשי ולמתן התייחסות. כך למשל, בדנמרק, הציבור יכול להגיש ערעור על תכנית הקידוח.על היזם להכין תכנית חירום לטיפול ושיקום הסביבה במקרה של דליפת נפט. בנוסף, בחלק מהמדינות עלות תוכניות אלו ויישומן מוטל על כתפי היזם. בבריטניה נדרש היזם להפקיד פיקדון לחילוט לטובת מימון פעולות ניקוי הים והחופים במידה ותתרחש דליפה.

זיהום נחל אבטח ושמורת חוף ניצנים הם תוצאה של מחדל אנושי הנובע מתחזוקת שבר בשלב התפעול השוטף ובשלב ההתמודדות עם התקלה והעדרה של תוכנית חירום". כך טוענת עמותת "צלול", במכתב לראש עיריית אשקלון, בני ועקנין. לטענת "צלול", כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה ועל מנת לעודד השקעה בתחזוקה מונעת, יש להטיל על האחראים למחדל עיצום כספי שווה ערך לעלות התחזוקה שלא נעשתה בתוספת עלות תיקון הנזק הסביבתי.

עמותת "צלול" הגישה לוועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת נייר עמדה בו היא מתריעה על העדר נהלים אחידים להיתרי רעלים הנתנים למפעלים המטפלים בשפכים המכילים פסולת מסוכנת. דף העמדה כולל שורת דרישות לשיפור המצב, בין השאר, דרישה לניתוק מפעלים המטפלים בחומרים מסוכנים ממכוני טיהור שפכים וממערכת הביוב העירונית. ניהול מעקב אחרי מאזני מאסה של חומר יוצא ונכנס לתחנות מעבר. פרסום באינטרנט של כל "היתרי המנהל" שנותן המשרד להגנת הסביבה לגבי העברת פסולת מסוכנת למקום שאינו רמת חובב, וכן קביעה כי רק מנכ"ל המשרד להגנת הסביב יהיה רשאי להעניק היתרים להעברת פסולת מסוכנת שלא לרמת חובב. לחליפין מציעה צלול למנות ועדה בינמישרדית, דוגמת הועדה למתן היתרים להזרמה לים, שתהיה רשאית להעניק היתרים אלה.